חמשיר תודה לניר מתלמידי קורס המורים

חמשיר משעשע שנכתב לניר ממסיימי שנה א של קורס המורים שלנו בשנה שעברה


חמשיר סוף קורס
(דארמה יוגה-קורס מורים-שנה ראשונה)

נפתח באקדמת מילין- בנימה של הצטדקות:
שיר חרוזים בסיומו של קורס יוגה,
אינו ממש הולם, ומגלם מידה של בערות…
ובכל זאת, הלא ב"סוף קורס" עסקינן,
ובעניין זה הלכה נפסקה כבר מזמן:
שאין כמו שיר מגוחך בחרוזים
להביע מילות סיום, תודות וכיבודים.
בקיצור, מקווה שיסלח לי פטאנג'אלי,
אבל הדף כבר פתוח, והקולמוס בידי…

אז מה היה לנו השנה? ומה כבר עשינו?
לאילו מסעות יצאנו, ומה כבר גיליני?

ראשית, כיאה לכל קורס טירונים,
ניר עשה לנו אימונים מפרכים,
צרורות של אסאנות הזענו על המזרון,
תרגלנו ותרגלנו… ועוד תרגלנו… המון…
כי נושא התרגול הוא אצל ניר במקום הראשון,
ו 5:00 בבוקר, לדעתו, זו שעה לגיטימית על השעון.

אך מעבר לעבודה הרגליים, יש גם נדבך רחב פילוסופי ועיוני
וכהשגוף עייף, לאחר התרגול, הפלפול הפילוסופי הוא תענוג אמיתי.
יחד הפלגנו למחוזות רחוקים
של גונות, ניאמות, של צ'אקרות ושל חושים,
הכרנו לעומק את שמונת האיברים
והבנו שסת, צ'ית ואננדה הוא על שאנו צריכים,
פטנג'לי שימש לנו כבסיס וכעוגן,
וממנו המשכנו…. בואך דורית לובן.

הראשונה להעביר לנו סדנה
היתה יעל- המורה לאיינגר הענווה,
וכל אסנה שתחת ידיה עברה
זכתה לליטוש ושיוף מהוקצע,
כך יצא שהיו לנו שם כמה רגעים
שממש היה אפשר לשמוע את האסימונים נופלים…

אחרי יעל הגיע אוהד, רב הפעלים
פיזיותרפיסט מדופלם שלימד על מערכת העצבים,
אוהד הוסיף גם שיעור על פאסיות, כאבים ופציעות
אבל לא אחד כמוהו ישאיר אותנו ישובות,
קמנו התנערנו, מתחנו את השרירים,
וקיבלנו טעימות אקרויוגה ומבחר תרגילים.

הלך לו אוהד והגיעה לה שוש
שלנושא רצפת האגן פתחה לנו את הראש…
וכשהיגיעה לדבר על מה שקורה שם בלידה,
נעה ישבה חיוורת, כולה חיל ורעדה…

לאחר מכן, צללנו אל עמקי הבהגוואד גיתה
עם דורית לובן הרוחנית, עם ארג'ונה ועם קרישנה.
דורית הסבירה לנו כיצד התעוררות רוחנית
תביא למיסוס האגו, שליטה במיינד ולהארה אמיתית.
הארה אמיתית טרם יצא לי לחוות,
ובכל זאת, התרשמתי שאלו מילים כדורבנות.

את נושא הבודהיזם העביר לנו אלון פאר
סטנדאפיסט בנשמתו, כפי שבוודאי עוד ניזכר,
אלון הגיש את החומר בפשטות ובהומור
ואנחנו צחקנו כל הדרך המתומנת אל האור.

בכל מסתיים מניין המורים, ומה נותר עוד לומר?
נדמה שדיברנו ודיברנו ולא נגענו בעיקר,
כל אחד מאיתנו התפתח, התעצם, פרש כנפיים ולמד,
כל אחד יבחר לו את התובנות, איתן ימשיך עכשיו לבד.

ואת הרשימה המחוייכת הזו, הרי לא ניתן להשאיר,
ללא דברי תודה, הלל, שבח וטפיחה על השכם לניר:
ניר שהסביר, לימד, שאל, הדגים ותרגל
שעשה כל שביכולתו להוציאנו אל האור מן הצל–
היית הקברניט במסע האישי של כל אחד מאיתנו,
ועל כך שלוחה לך תודה אישית, מקרב לב, מכולנו.

ולכל חברי הקבוצה הנפלאה שהתגבשה לנו פה,
כל אחד עם איכות, ותוספת תרומה משלו,
היה לנו כיף, נכון? אין מה לומר…
אז, הרימו עוגן חברים, המסע עוד לא נגמר,
נתראה באוקטובר אחרי החגים,
ובינתיים לא לשכוח,
בחמש בבוקר, מתרגלים!!!

השארת תגובה