היי,

אני בתאל אגוזי אמא ליסמין בת שנתיים וחצי וניתאי בן חודש.
בשתי תקופות ההריון שלי השתתפתי בחוג של ענת בדארמה יוגה לנשים בהריון.
החוג יוגה העניק לי כלים וכוח במהלך תקופת ההריון, וגם חיזוק נפשי  "קבוצת תמיכה".
בהריון האחרון עם בני ניתאי הצלחתי להגיע את עד השבוע ה-40.
הרגשתי הצלחה וכוחות ממשיים להתמודד עם הלידה הקרבה.
זאת הזדמנות להודות לענת על השיעורים הנפלאים והאווירה הטובה שהיתה בחוג.

רציתי לתאר לכם בקצרה את השתלשלות אירועי יום הלידה שלי:

באותו היום היו לי מס' תכניות:

בבוקר בדיקת מעקב הריון
תחנה הבאה טבילת כלים חדשים
ולבסוף נגר שאמור להגיע בסביבות השעה 13:00.
אבל…תכניות לחוד מציאות לחוד.

מעקב הריון …עקבתי.
טבילת כלים…טבלתי.
ומי לא בא מי לא בא הנגר.
והצירים מתחילים ומי לא בא הנגר.
והצירים ממשיכים אבל מה זה חשוב
צירים סדירים או שארון היודאיקה יהיה ממוקם על הס"מ הנכון?
ומי לא בא …סתם כבר בא אבל אחרי שעה וחצי של איחור.
הנגר.

אז תוך 5 דק' נתנו הוראות לנגר השארנו מפתחות וישר לקפלן לבית היולדות.

ובשעה טובה 16:31 ליתר דיוק יצא לעולם הנסיך עם חיוך.

אז הריוניות יקרות להלן שתי מסקנות חשובות:

  1. ללכת לחוג יוגה.
  2. להזמין איש מקצוע ביום הלידה זה מעביר את הצירים מעולה וכך מגיעים בזמן לבי"ח.

    :-)

 

השארת תגובה