מנשאי תלייה מערביים מול מנשאים בהשפעה שבטית

אחד מהסוגים הפופולאריים ביותר של מנשאים בארצנו הוא מנשא תלייה מערבי- כזה בו התינוק נמצא עם הפנים אל ההורה או החוצה (בד"כ החוצה), הרגליים תלויות ומשתלשלות באוויר והתמיכה היא מתחת למפשעה.
במאמר זה אנסה להאיר ולהעיר מספר חסרונות של מנשאים אלו, לעומת מנשאים מסוגים אחרים כמו מנשא בד גמיש, מנשא סיני, מנשא ילקוט, מנשא צד ועוד.

תנוחה מכורבלת או תנוחה פרושה?
yaara

עובר נמצא ברחם במצב מכורבל. ניתן לראות על תינוקות שרק נולדו שהמעבר ממצב מכורבל למצב בו כל הגוף פתוח ומתוח קשה להם, ויש צורך לעשותו בהדרגה. לרוב תינוק קטן יעדיף להיות בתנוחה המערסלת אותו, או בתנוחה עוברית בה הוא מקפל את הברכיים אל הבטן- ניתן לראות שכאשר משכיבים תינוק קטן אל הבטן הוא אינו שוכב ישר כמו אדם מבוגר אלא אוסף את הברכיים אל הבטן.
במנשאים לתינוקות שרק נולדו, עדיף להשתמש במנשאים המאפשרים לתינוק תנוחה עוברית- מנשא המאפשר ערסול או נשיאה בטן לבטן כשהרגליים בתנוחה עוברית.
נשיאה במנשא תלייה מערבי מאלצת את התינוק לפרוש את רגליו כמו בתנוחת עמידה, גם אם הוא עדיין לא בשל לעשות זאת.

נשיאה כמו שנושאים בידיים
(האם זה דומה לאיך שהיינו מחזיקים את התינוק ללא מנשא?)

מטרתו הפרקטית של המנשא היא לאפשר נשיאה של התינוק כאילו הוא בידיים, אך בפחות מאמץ להורה ותוך שחרור ידיו לעשייה אחרת. הגיוני שנרצה שתנוחת הנשיאה תהיה דומה ככל האפשר מבחינת התינוק לתנוחת נשיאה על הידיים.
כיצד מחזיקים תינוק בידיים? אנחנו עושים זאת באופן טבעי בצורה שהכי נכונה וטבעית לתינוק, אבל בואו נתבונן בכך לרגע:

gili-1
נשיאה בערסול
: ניתן לשאת את התינוק בתנוחת מערסלת, כמו במצב של הנקה. זוהי נשיאה שמתאפשרת גם במנשא בד גמיש, מנשא צד ומנשא סיני.

gradndfather
נשיאה עם הפנים לאמא
: (או למישהו אחר שנושא), בד"כ ניתן להבחין שכאשר מחזיקים תינוק עם הפנים אלינו, הוא יהיה עם הברכיים בגובה האגן או יותר, ועם תמיכה מתחת לכל האגן והירכיים. תנוחה כזאת מתאפשרת גם במנשא בד גמיש, מנשא צד, מנשא סיני ומנשא ילקוט, ושונה מאד מתנוחה של מנשא תלייה בו התמיכה היא רק מתחת למפשעה והברכיים נמוכות מהאגן.

nir-gili
על המותן
: בנשיאה על המותן, בדומה לנשיאה פנים מול פנים, התינוק יהיה עם הברכיים בגובה האגן או יותר, ועם תמיכה מתחת לכל האגן והירכיים. תנוחה כזאת מתאפשרת גם במנשא צד, מנשא סיני ומנשא ילקוט, שימו לב שגם כאן הברכיים בגובה האגן או יותר, והתמיכה רחבה מתחת לאגן והירכיים, ולא כמו במנשאי תלייה.

אם נשווה את תנוחת הנשיאה במנשא תלייה לנשיאה על הידיים, היא תהיה נשיאה של התינוק עם הפנים החוצה בד"כ, כשהתמיכה במשקלו היא מתחת למפשעה. לא ממש תנוחה שאנחנו רגילים לחזות בה.

על הגב או על הבטן?
מומחי התפתחות תינוקות, רופאים ואחיות טיפת חלב ממליצים כולם כאחד על השכבת תינוקות על הבטן כמה שיותר, כדי לחזק את חגורת הכתפיים והצוואר ולמנוע בעיות רבות.
נשיאה עם הפנים החוצה דומה לשכיבה על הגב- התינוק נמצא במצב פסיבי ולא צריך להתאמץ כדי לראות את הנעשה מולו. הוא אינו מפעיל כלל את שרירי הצוואר, החזה או הכתפיים.
בנשיאה עם הפנים פנימה, התינוק נמצא במצב הדומה לשכיבה על הבטן. אם הוא עייף הוא יכול להניח ראש ולנמנם, אך אם הוא עירני ורוצה להביט במתרחש סביבו הוא צריך להרחיק מעט את ראשו מהחזה של האם וגם לסובב אותו לצדדים.
כמובן שניתן לשאת עם הפנים פנימה גם במנשא מערבי, אך לרוב ההורים בוחרים לשאת עם הפנים החוצה כי נראה שהתינוק מעדיף זאת. לעיתים התינוק יעדיף זאת בגלל שזו תנוחה שלא דורשת מאמץ, אך זאת בדיוק תהיה הסיבה שאנחנו נעדיף לשאת אותו בתנוחה אחרת. (תינוקות רבים גם יעדיפו לשכב על הגב מאשר על הבטן, ובכל זאת ננסה להניחם כמה שיותר על הבטןן על מנת לחזקם).

עודף גירויים: האם זה באמת טוב לתינוק לראות הכל?
gili-2
נשיאה עם הפנים החוצה במנשא תלייה מציבה את התינוק כשפניו כלפי העולם, כל ההתרחשויות עוברות מולו ואין לו שום יכולת לברוח או להסתתר מפניהן.
זוהי נשיאה שונה במהותה מנשיאה בה התינוק רואה את מה שקורה אך יכול לבחור להסתתר ולהתחפר, כמו בנשיאה בערסול, וכמובן שונה גם מנשיאה על הגב, על המותן או בפנים מול פנים.
עבור התינוק כל מה שקורה הוא חדש ומסעיר, צבעים, תנועה, פרצופים- הכל דורש ממנו אנרגיה רבה של למידה והכלה. לעיתים קרובות נראה מצב בו התינוק בוהה החוצה בשקט, מנסה לקלוט את כל האינפורמציה החולפת על פניו, ונוכל לפרש זאת כאילו התינוק רגוע. דווקא כשנגיע הביתה יתחיל התינוק להיות לא רגוע ולפעמים אפילו יתחיל במרתון מייגע של צרחות- זהו מצב קלאסי של עודף גירויים, מוחו של התינוק מוצף והוא אינו יודע כיצד להתמודד ולעבד את כל האינפורמציה שקלט.
במיוחד במקומות עמוסי גירויים כמו אירועים משפחתיים, קניון וכדומה, חשוב לתת לתינוק את היכולת לבחור כמה אינפורמציה הוא רוצה ומסוגל לקלוט, ולאפשר לו לסנן כאשר זה יותר מדי עבורו.

תמיכה בעמוד השדרה של התינוק
ערסול לעומת הקשתה: תינוק נולד כאשר עמוד השדרה שלו קיפוטי- כלומר נמצא כולו במצב כפוף בדומה לאות C. התנועתיות של התינוק בשנה הראשונה לחייו היא זו שבונה את הקשתות בעמוד השדרה- הקשת המותנית והקשת הצווארית- עד שעמוד השדרה הופך להיות בצורה של האות S, בדומה לעמוד שדרה של אדם מבוגר. מבנה ה-S בעל הקשתות חשוב מאד למטרת בלימת זעזועים, ולכן באופן טבעי תינוק שעדיין לא נבנו בגבו הקשתות באופן מלא לא יתיישב עדיין בצורה זקופה.
הושבה של התינוק בצורה זקופה כאשר רגליו תלויות באוויר יוצרת קשת מותנית במקום בו היא עדיין לא התפתחה במלואה, תנוחה שאינה טבעית עבור התינוק.
זוהי תנוחה שונה בתכלית מישיבה בה הברכיים בגובה האגן או יותר (כל תנוחות המנשאים השבטיים- בטן לבטן, רגלי צפרדע, על הגב, על המותן, קנגורו, ערסול)- במצב כזה עמוד השדרה נשאר במצב מעורסל ולא נכפית עליו הקשתה טרם זמנה.
תמיכה במפשעה לעומת תמיכה בכל האגן והירכיים: מנשאי תלייה מערביים הם צרים מאד בחלקם התחתון על מנת לאפשר הפניית התינוק עם הפנים החוצה. התוצאה היא תמיכה בתינוק אך ורק באיזור המפשעה בין הרגליים, כאשר האגן והירכיים נותרים ללא תמיכה. זהו מצב שונה ממנשאים בהם התמיכה באגן ובירכיים רחבה, ותמוכת מברך עד ברך דרך כל הירכיים והאגן.
sitting
אם נחשוב כיצד אנחנו יושבים על כסא, הישיבה אינה רק על המפשעה ורגלינו אינן תלויות באוויר. אנחנו יושבים עם תמיכה מלאה מברך עד ברך, לאורך כל הירכיים והאגן. הברכיים שלנו יהיו בד"כ בגובה האגן או גבוהות יותר. בדיוק כך נרצה שגם התינוק שלנו ישב במנשא.
חשוב לדעת: תנוחה בה התינוק תמוך לאורך כל גבו וצמוד להורה איננה נחשבת תנוחת ישיבה, ואין צורך לחכות שהתינוק ידע לשבת כדי לשאת בתנוחה זו.

מפרקי הירכיים של התינוק
בדומה להתפתחות קשתות עמוד השדרה, גם מפרק הירך שלנו נוצר תוך כדי תנועה. בדיקת האולטרא סאונד של מפרקי הירכיים שנערכת באופן שגרתי נועדה לוודא שנוצר מכתש מתאים במפרק האגן כדי לאכסן בתוכו את עצם הירך (פמור). על מנת שיווצר מפרק זה יש צורך בתנועה של פישוק, שתינוק שנמצא הרבה על הבטן (עם ברכיים שאסופות בטבעיות פנימה) או בתנוחות נכונות במנשא (שמאפשרות איסוף הברכיים פנימה), נמצא בה באופן טבעי. תינוק שנמצא הרבה בתנוחה שדומה לעמידה (שכיבה על הגב, נשיאה במנשא עם הרגליים תלויות כמו בעמידה) יהיה מועד יותר להתפתחות לא נכונה של מפרק הירך. אגב, הטיפול במצב זה הוא הצבת בתינוק בתנוחה של פישוק (ע"י מכשיר מיוחד)- תנוחה דומה מאד לזו שבמילא אנחנו יוצרים בנשיאה במנשא בתנוחת רגלי צפרדע או בטן אל בטן. (ולא בתנוחת רגליים תלויות)

התפתחות הראייה של התינוק
הראייה שלנו מתפתחת באופן המשמעותי ביותר מלידתנו ועד גיל 8 חודשים. אחת המיומנויות שנרכשות בגיל זה היא העברת המיקוד- מקרוב לרחוק ובחזרה, כמו שנדרש מאיתנו מאוחר יותר בהעתקה מהלוח למחברת למשל. מיומנות זו נרכשת כאשר התינוק נישא עם הפנים לאמא ויכול להעביר את מבטו ממשהו קרוב (התכשיט של אמא למשל) למשהו רחוק וחזרה. כאשר התינוק נישא עם הפנים החוצה הוא רואה רק אובייקטים רחוקים ולא מתרגל מיומנות חשובה זו.


לחשוב על העתיד: העברה אל הגב

gili-nir
נשיאה על הבטן, ולא משנה כמה איכותי יהיה המנשא שתבחרו, הופכת להיות קשה וכבדה כאשר הילד נהיה כבד ומאסיבי יותר, ומגיע השלב בו הדבר ההגיוני לעשות יהיה לעבור לנשיאה על הגב. לא במקרה אנו נושאים תיקי טיולים על הגב ולא על הבטן- זה פשוט נוח יותר.
לתינוק גדול שהתרגל להיות עם הפנים החוצה, המעבר לישיבה על הגב עם הפנים לגב ההורה עשויה להיות סוג של "ירידה בתנאים", ולגרור מחאות, התפתלויות וחוסר הסכמה.
לעומת זאת, תינוק שנישא עד עכשיו עם הפנים לאם בתנוחת בטן לבטן או על הצד- ישמח לעבור אל הגב כיוון שהדבר יהווה עבורו "שדרוג".
כשאנחנו עוסקים בתינוק בן חודשיים, לפעמים קשה לנו לזכור שהוא יהיה בסופו של דבר תינוק גדול ששוקל 8, 10 קילו ואף יותר, אך גם זה יגיע (ולא עוד הרבה זמן!) וכדאי להקדיש לכך מחשבה ותכנון.

תמיכה בעמוד השדרה של ההורה
תמיכה בחזה לעומת תמיכה במותן ובאגן: מנשאי תלייה מערביים מונחים לרוב על איזור בית החזה והכתפיים של ההורה, ומפעילים הרבה עומס על הגב בכלל והגב התחתון בפרט מכיוון שהם אינם מכילים תמיכה באיזורים אלה. מנשאים בהשפעה שבטית כמו מנשא בד גמיש, מנשא סיני ומנשא ילקוט מכילים רצועות שתומכות באיזור המותן של ההורה ומאפשרות חלוקה של המשקל בצורה הגיונית הרבה יותר. חלק גדול מהמשקל עובר כך לאיזור המותניים, האגן ובעיקר לרגליים, שיכולות לשאת משקל בקלות רבה יותר מאשר הגב שלנו.
הדבר נכון בעיקר לנשים, ועוד יותר לנשים אחרי לידה שהן הנושאות העיקריות של תינוקות. הרצועות והשרירים באיזור הבטן, הגב התחתון והאגן נחלשים מאד לאחר הלידה, ולכן יש צורך במנשא שלא ייצור עליהם עומס אלא יעביר את מירב העומס לכיוון הרגליים (שמושפעות הרבה פחות מן ההריון והלידה).
מנוף גדול שמגביר את העומס על ההורה: משקל התינוק הוא קבוע, אך הוא מורגש בצורה שונה בתנוחות נשיאה שונות. נשיאה כשהרגליים תלויות, במיוחד עם הפנים החוצה, יוצרת מנוף גדול מאד על הגוף של ההורה ומעמיסה עליו הרבה יותר מאשר תנוחה בו התינוק מחבק את גוף ההורה, כמו בנשיאה פנים מול פנים, על הצד או על הגב.

מנשא הוא דבר נהדר להורה וגם לתינוק, הוא מאפשר לכם לראות את העולם יחד, לחוות את החיים יחד ולקבל שעות חשובות של מגע ותנועה מבלי שההורה יוותר על היכולת לזוז, לפעול ולהנות. כל מנשא יספק לכם יתרונות חשובים מבחינה רגשית ומבחינת פרקטיקת החיים לאחר הלידה, אך עדיף להסתכל על כל היתרונות והחסרונות של המנשאים השונים ולבחור מנשא בתבונה.

מאחלת לכם הרבה שעות של הנאה וקרבה עם המנשא שתבחרו/

ענת רז
,
מדריכה לנשיאה נכונה ולבחירה נכונה של מנשאים בחנות "הדארמכולת" במרכז דארמה ברחובות,
מדריכת בייבי יוגה ועיסוי תינוקות, יוגה להריון והכנה ללידה.
מוזמנים לתאם איתי הדרכת מנשאים!
052-2551293 www.darmayoga.co.il

mishpati

השארת תגובה