דהרמה: חוק, חובה, סדר יעוד, איכות טבעית, דרך – חוק הטבע, או הפעילות הטיבעית לטבע הדבר.
כל דבר ניחן בטבע מסוים ובפעילות או השימוש הנכון לו. שעון למשל נועד להראות את השעה. אם ננסה לפצח בו אגוזים למשל, סביר להניח שנהרוס אותו ונחטא משום כך לייעודו. באופן דומה גם לכל גוף תפקוד טבעי. חיות וצמחים מתנהלים על פי טבעם הגופני. האדם מכל מקום, כיוון שניחן באינטליגנציה גבוהה שמאפשרת לו להבין את המורכבות הגדולה יותר של החיים, הווה, את שני סוגי הטבע הסותרים שמהווים את קיומו – טבע הפְּרַקְרִיטִי, או טיבעו הרוחני הנצחי, הנקבי כמשרת, וטבע הפּוּרוּשַה, או רצונו האשלייתי, הזיכרי- האגוצנטרי לשלוט ולהנות בחומר – כאדון. בזכות תבונתו היתרה הזו, מהווים חיי האדם הזדמנות לצמיחה רוחנית והגשמה עצמית.
דהרמה עבור האדם אינה אם כן, רק פעילות בהתאם לטבעו הגופני, אך זאת, במטרה להתנקות מטבע הפורושה שבו, או מהאגוצנטריות, כדי לחזור לטבעו הנצחי, האוהב והנותן- טבע הפרקריטי.
במובן זה המילה דהרמה אינה שונה בהרבה מיוגה, שבמובנה הרחב הינה תהליך שמעורר אותנו ומחבר אותנו לטבענו הרוחני הנצחי.
מתוך "מתאווה לאהבה – שיחות על הבְּהַגַוַד- גִיתָא" ספרה של דורית לובן
* כיוון שבעברית לא קיימת צורת ההגייה DH, כינינו את המקום "דארמה" ולא כפי שנכתב בחלק מהמקורות.