אפשר לדבר הרבה על מה כדאי לעשות בזמן הצירים.
בקורסים בשיטת התחנות לא מדברים על זה- מתרגלים את זה,
וזה מה שהופך את זה למשהו שעובד.
כתבה מאת ענת רז, מתוך מגזין "נולדים".
היום כבר אין צורך לשאול ולהסביר מדוע יש צורך בקורס הכנה ללידה. אם פעם היו אומרים ליולדת "תבואי ותעשי מה שאומרים לך ויהיה בסדר", היום כבר יש מודעות גדולה לחשיבות של ידע נכון ורלוונטי כדרך לבוא ללידה עם פחות פחדים, פחות דעות קדומות, יותר כלים לתקשורת עם הצוות ולהתמודדות טובה יותר עם הלידה.
כשבאתי ללידה של בתי הבכורה הייתי מצויידת בכל הידע הרלוונטי. כמובן שהיתה לידע תרומה גדולה לתהליך הלידה ובכל זאת כשהגעתי לרגע האמת הרגשתי שמשהו חסר. פתאום כשבאו הצירים לא באמת ידעתי איך "אוכלים" את הדבר הזה, מה באמת עושים שם. הלידה היתה טובה וטבעית כמו שחלמתי, ובכל זאת נשארתי עם תחושה שהייתי שם חסרת אונים, ושבפעם הבאה ארצה שהדברים יתנהלו אחרת, עם יותר כלים להתמודדות אמיתית בזמן הצירים.
כשפגשתי את שירלי בנטואיץ', מפתחת שיטת התחנות, נפל לי האסימון. הרגשתי שמצאתי את התשובה לשאלות שחיפשתי, את הדרך להתמודדות אמיתית ומעשית עם הצירים, מה שלא מצאתי עד אז בשום קורס, בשום ספר, בשום אתר אינטרנט: בשיטת התחנות מתרגלים עוד בזמן ההריון כיצד נפעל בזמן ציר אמיתי, כיצד ננשום, באילו תנוחות נהיה ואיך ננוע. לא סתם מדברים על זה, אלא ממש עושים את זה.
שיטת התחנות, כשמה כן היא, מחלקת את ההתמודדות עם צירי הלידה לעשר "תחנות" שונות, כשכל תחנה היא תנוחה בה ניתן להעביר את הצירים, בואריאציות שונות, עם או בלי סיוע של מלווה. התחנות מנצלות את הציוד הנמצא בחדר כגון מיטה, שידה, קיר וכו', וגם כלים נוספים כמו כדור פיזיו, כדורי טניס לעיסוי, שרפרף נמוך ועוד.
אין בשיטת התחנות סדר קבוע או זמן קבוע לכל תחנה. התחנות נותנות ליולדת ולמלווה מעין "ארגז כלים" יעיל ושימושי, כך שברגעי האמת יוכל להישלף ממנו בכל פעם הכלי הנחוץ.
בכל תחנה נלמד כיצד לנוע בתוך התנוחה (מי שכבר ילדה פעם, יודעת שקשה מאד שלא לנוע בזמן ציר), וגם, לא פחות חשוב- כיצד לנשום. בשיטה נלמדות "נשימות צירים", הנשימות שואבות מעולם היוגה אבל ממש לא צריך להיות יוגית מדופלמת כדי לבצע אותן. מעט תרגול יאפשר ללמוד ולהטמיע את נשימת הצירים שעוזרת ליולדת להישאר הרבה יותר רגועה, הרבה פחות כאובה והרבה פחות חסרת אונים במהלך כל ציר.
שיטת התחנות נותנת מקום משמעותי למלווים בלידה- המלווים מתרגלים ביחד עם היולדת את התנוחות והתנועות השונות ונושמים איתה את נשימת הצירים, כך שבזמן הלידה מדובר כבר בצוות שמכיר את הדברים ויודע כיצד להתמודד יחד. המלווים עוזרים ליולדת בתמיכה פיזית (מישהו להישען ולהיתמך בו, וכמובן עיסוי והקלת הכאב על ידי המלווה), וכן בידע כיצד להשתמש בתחנות, כך שהמלווה יכול להציע ולהזכיר ליולדת תחנות וואריאציות שונות במהלך הלידה.
קל מאד בזמן כאב, חרדה ומתח לשכוח כיצד לנשום נכון, והדרך הכי טובה להזכיר ליולדת לנשום היא פשוט לנשום ביחד איתה, בלי להעיר או לגעור בה. מלווה שמכיר את נשימות הצירים ותרגל אותן ביחד עם היולדת הוא נכס חשוב בזמן הלידה.
ניתן ללמוד את השיטה עם בן זוג, או עם כל אחד אחר שמיועד לסייע בזמן הלידה- חברה, אמא וכו'. יולדות שמעוניינות להסתייע בדולה בלידה יכולות להביא גם אותה איתן להדרכה בשיטת התחנות.
שיטת התחנות אמנם מתאימה מאד למי שמעוניינת בלידה פעילה, אבל בהחלט משמשת כלי יעיל גם למי שמעוניינת לקבל אפידורל בלידה. אמנם לא ניתן לתרגל את התחנות באופן מלא עם אפידורל, אך חשוב לדעת שלא ניתן לקבל אפידורל מיד עם הציר הראשון, ומומלץ לחכות עד פתיחה של לפחות 4 אצבעות לפני קבלתו, על מנת לא לעקב או לסבך חלילה את הלידה. השיטה נותנת כלים כדי להתמודד עם הצירים הרבים שנחווה בבית, בדרך וגם בבית החולים (לפני ואחרי הקבלה לחדר הלידה), עד למתן האפידורל.
לתנועה ולנשימה המיושמות בשיטת התחנות השפעה מכרעת על המערכת ההורמונאלית בזמן הלידה. כיום ידוע שיולדת רגועה, מתפקדת ונושמת משחררת הורמונים שמסייעים הן לקידום הלידה והן להקלת הכאב. הריוניות, חשוב שתזכרו: השקט הנפשי שלכן בזמן הלידה, הוא לא פינוק, הוא חיוני להתקדמות הלידה, לבריאותכן ולבריאות העובר.
כל התנוחות והתנועות הנלמדות לשימוש בזמן הצירים בשיטת התחנות מסייעות להתקדמות והתמקמות טובה של העובר בתעלת הלידה, למניעת סיבוכים שונים ולקיצור שלב הצירים (השלב הראשון) בלידה. כאשר העובר ממוקם בצורה טובה ונכונה בתעלת הלידה, גם השלה השני בלידה (שלב הלחיצות) יכול להתקצר משמעותית. גם אם בחרתן בשלב מסויים לקחת אפידורל, אם עד השלב הזה הייתן פעילות והשתמשתן בכלים שהתחנות מספקות לכן, עזרתן לעובר להתחיל את דרכו בתעלת הלידה טוב יותר ונכון יותר.
ולמי שרוצה טעימה מהשיטה, הנה דוגמה-
תחנת חתול עם סיבובי האגן: תחנה מצויינת להקלה על כאב בגב התחתון, לביסוס נכון של העובר בתעלת הלידה ולגישה נוחה לעיסוי ע"י המלווה. עומדים בעמידת שש (אם מתעייפות הידיים אפשר להישען על שרפרף עם האמות והמרפקים), ויוצרים תנועות מעגליות רחבות של האגן בזמן הצירים (מומלץ מאד לשלב עם נשימת צירים). המלווה יכול לעסות את איזור הגב והאגן עם שמן, או עם זוג כדורי טניס.
ואריאציה נוספת, א-סימטריה- מצויינת לביסוס נכון של העובר בתעלת הלידה ולשחרור לחץ של העובר על נקודה ספציפית. בתוך תחנת החתול, לוקחים רגל אחת קדימה וממשיכים עם התנועה המעגלית של האגן. ניתן להתרומם גבוה עם כפות הידיים על שרפרף כדי לתת מקום לבטן.
את הלידה השנייה שלי כבר חוויתי אחרי שתרגלתי רבות את שיטת התחנות. ההבדל היה משמעותי: היו לי כלים אמיתיים להתמודדות עם הצירים, ולא רק ידע תאורטי. במהלך כל ציר נעתי, נשמתי, נעזרתי במלווים שלי, ובמקום להרגיש חסרת אונים הרגשתי בטוחה ורגועה. הלידה הייתה קצרה יותר באופן משמעותי והרבה יותר קלה. התרגול המוקדם של הצירים ביחד עם המלווים (בן הזוג והדולה) נתן לי ביטחון שאני עושה את הדבר הנכון ללידה ולגוף שלי, ואיפשר לי להיות קשובה לעצמי וללידה. זה עדיין כואב, אבל הרבה יותר ידידותי.
אני ממליצה למי שיולדת בלידה ראשונה לקבל קורס הכולל ידע תיאורטי (מושגים בלידה, פרוצדורות בבית החולים וכו'), ביחד עם הידע המעשי החשוב ששיטת התחנות מספקת.
לנשים בלידות חוזרות או למי שכבר עברה קורס תיאורטי, ניתן לעבור קורס מעשי בלבד של שיחת התחנות.
ולסיום אוסיף מילה על היוגה להריון: שיטת התחנות שואבת ומשכללת מתוך עולם היוגה. ניתן ומומלץ לקחת רק את ההכנה ללידה בשיטה גם למי שאינה מתרגלת יוגה, אבל השילוב המושלם כולל ללא ספק גם תרגול יוגה בשיטת התחנות לאורך ההריון. כך תתרגלי את התחנות והנשימות באופן שהן כבר יהפכו לטבע שני עבורך, ובנוסף תחווי את ההריון והלידה עם גוף ונפש הרבה יותר חזקים, גמישים ומודעים.
שתהיה לכן לידה כמו שחלמתן, שתצאו ממנה מחוזקות ובידיים מלאות אהבה.ענת