בלוג

היוגה היא השיטה המעשית להגעה לאיחוד בין גוף לנפש, בין העצמיות (האני) להוויה (המציאות), אך גם ביוגה עצמה דרכים רבות ומגוונות להגיעה למטרה. לכל הדרכים באשר הן יש מטרה אחת ויחידה, לאפשר את אותו איחוד, אותו ריכוז ושלווה שיאפשרו את הדרך אל הנירוונה= השלווה, והמוּקְשָה= השחרור מהסבל. אחת הדרכים היא המדיטציה, אך כדי לבצע מדיטציה חייבת התודעה להיות מנותקת ורחוקה מטרדות היום-יום, הטרדות הפיזיות והמנטאליות. על פי רוב הפילוסופיות וכן לפי היוגה, הסיבה הראשונית לסבל היא אי-ידיעה (אָוִידְיָה-בורות). מטרת היוגה היא לאפשר לאדם לראות את המציאות באור נכון ונקי מכל הפרעה חיצונית או פנימית. כדי להתחיל ולתרגל ריכוז ומדיטציה יש להניח קודם כל יסודות איתנים של שליטה בהכרה. יסודות אילו הם האשטאנגה, או שמונת שלבי היוגה: יָאמָה- הימנעות מהתנהגות שאינה רצויה, נִיאַמָה – התנהגות נכונה, אַסָאנָה- תנוחה יציבה, פְּרַאנַאיָאמָה- שליטה בנשימה, פְּרַאטְיַאהַארָה- כינוס החושים. רק לאחר השלמת חמשת השלבים הראשונים מתאפשרים השלבים הגבוהים יותר שהם, דְהַארָאנַה- ריכוז, דְהַאיַאנָה- מדיטאציה וסַאמַאדְהִי-התעלות של התודעה. על פי תורת היוגה הצעד הראשון לכך הוא ה"קארמה יוגה".

קארמה יוגה- היוגה של העשייה, היא שיטה הדוגלת בנתינה חסרת פשרות ונקיה מכל אנוכיות. באמצעות נתינה שאין עימה רווח אישי, מתאמן האדם בחשיבה חיובית בכל מעשיו. הגישה של הקארמה יוגה היא עזרה לזולת, יהיה המעשה אשר יהיה. עזרה ונתינה היא הדרך להגשמה עצמית ולמפגש עם השלווה המוחלטת (סַאמַאדְהִי). הקארמה יוגה גורסת שיש להינתק מחשיבה על מהות המעשה, על משמעותו או מה שעומד בצידו ולנתק כל רגש אנוכי ממנו. חשיבותו של המעשה הוא בעצם עשייתו, וכל מעשה הוא טוב לשם כך. באמצעות הקארמה יוגה יכול האדם ללמוד להפריד בין רוחו לפעולותיו בחיי היום יום שלו.הגשמת השלבים הנ"ל אינה אפשרית ללא ה"בהקטי יוגה", או מסלול הדבקות.

הבַּהַקְטִי יוגה היא הגישה הגורסת שרק באמצעות הקדשה עצמית מוחלטת ודבקות במטרה, תוך כדי אהבה חסרת פשרות לדרך, יגיע המאמין לסופה. הבהקטי יוגה פונה אל רגש האהבה, באמצעותו יוכל האדם להגיעה לשלמות עם עצמו ועם סביבתו. האמונה במעשה והדבקות בו הם שיובילו אל הדרך הנכונה והם שיראו את סופה. האמונה מקרבת את האדם אל דרכו ואל נפשו, והיא שמביאה לאחדות ביניהן. לבהקטי יוגה אין צורך באשראמים ובהתבודדות, הגישה המנטאלית בלבד היא החשובה. ללא נוכחות של גישה זו כל ההתקדמות הרוחנית האמיתית וכל שאר מצבי היוגה לא ישיגו את מטרתם.

מעשים טובים, ודבקות במטרה אינם מספיקים, ללא ידע וחקר הפילוסופיה לא יגיע היוגי למטרה המושלמת. כאן נכנסת ה"גְ'נַאנָה יוגה"

הגְ'נַאנָה יוגה- ג'נאנה פרושה חוכמה או ידע ,והג'נאנה יוגה היא גישה אינטלקטואלית להתפתחות רוחנית ולהגשמה. הג'נאנה יוגה נחשבת למסלול הקשה ביותר ,כיוון שההולך בה חייב להיות בקיא בכל אחד ממסלולי היוגה האחרים לפני שהוא פונה לדרך זו. ללא כוחות פיסיים ורוחניים מספיקים לא יהיה לאדם הכוח, החדות ויכולת התפיסה הנחוצים למסלול זה. תרגול הג'נאנה יוגה כרוך בחקירת טבעו של העולם תוך שימוש במשנת הווֶדַאנְטַה (הכתבים המקודשים ). נַטִי-נַטִי או לא זה ולא זה, היא שיטה לניתוח וודאנטי של המציאות ע"י שלילה (אלימינציה). כאשר מתברר מה אינו טבעו של נושא כלשהו, אפשר להתקדם ולהבין את טיבעו של אותו נושא. הג'נאני שולל הזדהות עם כל דבר בעולם שאיננו האַטְמַאן (הישות העליונה- אדון הכול). בסופו של דבר מתעלה האדם מעל לחויות הגשמיות, ולאחר שהוא שולל את כולן, דבר לא נותר לו פרט לעצמי האישי שלו.

שילוב השיטות הנ"ל והתעמקות בהן מכונה היוגה המלכותית או ה"ראג'ה יוגה"

ראג'ה יוגה- שיטה הפועלת ישירות ובצמוד ליוגה סוטרות של פָּטַנְגַ'אלִי (כתבים המסכמים את תורת היוגה). היוגה סוטרות על כל ארבעת פרקיהן הם המהות לראג'ה יוגה. הראג'ה יוגה נחשבת לדרך המקיפה ביותר והמדעית ביותר להגשמה. היא נחשבת לשלב גבוה בתרגול היוגה כיוון שהיא דורשת התעמקות והבנה של היוגה סוטרות. הבנה כזו דורשת ניסיון רב וחשיבה נכונה שחסרונם לא יאפשר את התרגול המתאים.

אחת המשימות החשובות בתרגול היוגה היא טיפוח הגוף הפיזי ודאגה לתקינותו על מנת להשתחרר מסבל והיסח דעת הנובע מכשל גופני. הגוף הוא כלי הרכב של הנשמה, ולכן יש לדאוג לתקינותו. כאן נכנסת לפעולה ה"האטה יוגה"

האטה יוגה – זהו הענף הפיזי- גופני של היוגה. בשיטה זו, באמצעות תרגול גופני ממושך, מכין היוגי את גופו ונפשו לקראת ההתמודדות עם שלבי היוגה הגבוהים יותר. שלבים אלו דורשים חוסן גופני ונפשי שההאטה יוגה מקנה למתרגל. ההאטה יוגה היא אוסף טכניקות של תרגול גופני של אסאנות- תנוחות יוגיות, הרפיה ותרגילי נשימה (פְּרַאנַאיַאמָה) המביאים את המתרגל לאותו חוסן ואותה שלמות מנטאלית נחוצים. פירושה המילולי של הצרוף האטה-יוגה הוא איחוד השמש והירח. השמש היא הפּרַאנָה- האנרגיה הבונה הנותנת חיים, והירח הוא האַפַּאנָה- האנרגיה המנקה את הרעלים וההפרשות. תנועתם המשלימה של שני כוחות אילו מהווה את החיים על כל תפקודיהם.

הכותב: ניר רז, מורה ליוגה ומנהל מרכז דארמה ליוגה ברחובות